קוריאה סטייל

| 코리아 스타일 Korea Style
הר הצופים
הגלריה הקטנה ע"ש שטרן
אוצרות: 
מיכל מור
|
עיצוב: 
סוניה אוליטסקי
תאריך פתיחה:
מאי, 2013
|
תאריך סגירה:
אוקטובר, 2013

קוריאה הדרומית, מדינה שנחרבה במלחמה ועדיין נמצאת בסכסוך נוקב עם שכנתה מצפון, שומרת באדיקות על זהותה בין שתי שכנותיה הגדולות סין ויפן.
סיאול הבירה מגלמת בחדות את השינויים הדרמטיים בחברה הקוריאנית. בעברה עיר מזוהמת ואפרורית, ובשנים האחרונות זוהרת כמו טוקיו וניו-יורק. חיי צמצום ועבודה קשה פינו מקומם לגורדי שחקים אופנתיים ולתרבות צרכנית שוקקת. תאגידי הענק הקוריאנים LG, Samsung, and Daewoo מציפים את מדפי העיר במוצרי אלקטרוניקה וצריכה חדישים, הכלכלה המשגשגת מבטיחה שזרם הקונים לא ייפסק.
הגל הקוריאני הוא התפשטות של התרבות הפופולרית הקוריאנית ברחבי העולם, וזו נקודת מפנה בזהות העיר. מוסיקת פופ, סדרות טלוויזיה וסרטים המופקים בסיאול הפכו לשם דבר גם במדינות השכנות. מוצרי צריכה מוצגים בשלטים מוארים ברחבי העיר ובחורות צעירות מרקדות על גבי מסכי ענק במרכזי הקניות. סיאול מעולם לא הייתה רחוקה יותר מדימוי העיר האפורה ולמודת קרבות עם שכנתה מצפון שמאיימת להשמידה.
מיצב קיר זה מציג את דרום קוריאה דרך עיניים זרות שהשינויים המואצים בה מתרחשים בערים אסייתיות רבות ההופכות להיות דומות אחת לשנייה כגון טוקיו, הונג-קונג, סינגפור, בנגקוק, שנגחאי ועוד. עקבות הגלובליזציה ניכרים במעברים ובחציית גבולות לאומיים של אנשים, סחורות ותרבויות כעניין שבשגרה. גורדי שחקים ואדריכלות עתידנית, מרכזי מסחר ובילוי אופנתיים, רשתות תחבורה עילית ותחתית מפותחות, קשר למרכזי סחר ופיננסים ברחבי העולם, מעמד בינוני גדל, צרכנות - חלק בלתי נפרד מהחיים האורבניים, תרבות נוער תוססת, ומודל לחיים נחשקים של אלה שעדיין מתגוררים בכפרים.
קוריאה סטייל מגלה את הזהות הקוריאנית המשלבת בתוכה במפתיע מרכיבים מערביים וקוריאניים, מודרניים ומסורתיים, של עבר והווה כי סטייל הוא בראש ובראשונה פרקטיקה של זהות.

בכניסה לתערוכה הוקרנו סרטונים של ביצועים מקוריים מזרח-תיכוניים המתכתבים עם השיר הפופולרי "גנגאם סטייל", שצמח בתרבות הדרום-קוריאנית.

השיר "גאנגנאם סטייל" התחיל כשיר פופ המבוצע על ידי הזמר PSY מדרום קוריאה, והפך מהר מאוד לתופעה עולמית, מה שלווה ביצירת ביצועים מקוריים רבים שלו. הביצועים החדשים הללו נוטים להיות טעונים במשמעות מקומית או אישית שבאה לידי ביטוי במילים, באספקטים ויזואליים, ובהחפלת המילה "גאנגנאם" – שם של שכונה עשירה בסיאול – למונחים חילופיים כגון "צמחוני", "מצרי", וכדומה.

ההתעסקות היצירתית הנרחבת הזאת שמשך השיר מאפשרת לנו לאפיין אותו כסרטון "ממטי", שבו מחליפים את התוכן המקורי על סגנון החיים המשוייך לאזור גאנגאם בסיאול במסרים אישיים מגוונים; מכיף במסיבת בר-מצווה ועד מחאה חברתית-פוליטית.
במחקר שלנו ערכנו השוואה בין סרטונים ישראליים ומזרח תיכוניים מאיזור המזרח התיכון הגדול, ומצאנו מאפיינים מפתיעים דומים ושונים, גם בתוכן וגם בצורה בה הוא בא לידי ביטוי. למשל, היה דמיון באחוזי היצוג המגדרי של המשתתפים, והיה שוני באחוזי התוכן הפוליטי אשר בלט בביצועים המזרח-תיכוניים יותר מאשר בביצועים הישראליים. בנוסף, נמצאו שיטות שונות ל-"בִּיוּת" הסרטונים, למשל על ידי שימוש בשפה, לבוש, או כלים מוזיקאליים.

ייעוץ אקדמי: ד"ר ניסים אוטמזגין, אירה ליאן

התערוכה נערכה במסגרת כינוס על תעשיות תרבות קוריאניות במזרח התיכון מטעם מכון טרומן, והוקמה באדיבות הנהלת האוניברסיטה ומרכז פריברג.

 

עדי סגל
המסע שלי לדרום קוריאה החל כחלק מפרויקט צילום בן חודשיים, ביוזמתה ובמימונה של "קרן מיתר". מטרת הפרויקט לחשוף את החברה והתרבות הקוריאנית על היבטיה השונים בפני הצופה הישראלי.
התמונות המוצגות בתערוכה זו, צולמו במהלך שיטוטי ברחובות סאול ופוסן, שתי הערים הגדולות והמרכזיות בדרום קוריאה. ככל שהעמיקה ההכרות שלי עם העיר ורחובותיה,  ראיתי כיצד באה לידי ביטוי התנגשות בין תרבות המזרח העתיקה לבין פלישה של הערכים הקפיטליסטים המודרניים המייצרים מתח שניכר כמעט בכל היבט של חיי היום יום במטרופולין.

לאתר האמנית: www.adi-segal.com

 

סרטון שהוצג בתערוכה

 

195

אולי יעניין אותך: