פרויקט NanoArt 2015

| אמנות וננו באוניברסיטה העברית
אדמונד י׳ ספרא בגבעת רם
בית בלגיה
אוצרות: 
מיכל מור,
רובי אדלמן
תאריך פתיחה:
28 דצמבר, 2015
|
תאריך סגירה:
28 דצמבר, 2015

אמנות ומדע הם תחומי דעת ויצירה שלהם חפיפה רבה. קמפוס אדמונד י. ספרא של האוניברסיטה העברית בירושלים מצוי למעשה במרכזו של מתחם ייחודי ברמה ארצית, שבו מצויים מוזיאון ישראל, מוזיאון ארצות המקרא, מוזיאון המדע והגן הבוטני. בעתיד הלא רחוק הקמפוס ישתלב בשדרת המוזיאונים הלאומית. מכאן, שאזור גבעת רם במובנו הרחב הוא המקום שבו אמנות ומדע נפגשים ברמה העירונית והארצית.
לפני כשנה הושק מיזם משותף בין המרכז לננומדע ולננוטכנולוגיה, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע של האוניברסיטה העברית, ועיריית ירושלים בשילוב קבוצות מתחומי אמנויות הבמה והאמנויות הפלסטיות הירושלמיות, מרכז מחול שלם, הזירה הבין תחומית ומעמותה.
מיזם זה מטרתו לחבר בין חוקרים העוסקים במדע הננו לבין אמנים ממוסדות תרבות ירושלמיים שניסו לפצח איתם את המושג ננו ולהציגו בשפה אמנותית מדעית. במשך שנה שלמה שיתפו פעולה החוקרים והאמנים בניסיון לתרגם איש את שדהו של השני.
לדברי פרופ' דני פורת, "היציאה שלנו כחוקרים אל מחוץ לגבולות הקמפוס ומחוץ לגבולות של עצמנו כחוקרים, הוכיחה עצמה כמוצלחת ביותר. האמנים השפיעו על הדרך שבה אנו רואים את עולמנו ואת מחקרנו, ולייצר סביבו אומנות של ממש. אני חושב שהקשר בין הצדדים היה מפרה ביותר ופרץ את המחסום שיתכן והיה בין התחומים הרחוקים כל כך זה מזה".

לדברי אייל עזרי, סגן מנהל אגף התרבות בעירית ירושלים ואחד המובילים של הפרוייקט, " עירית ירושלים רואה בפרויקט זה את כל המרכיבים של פרויקט מוצלח, שיתוף פעולה בין מוסדות שונים, מצוינות, קידום מדע ואמנות, קידום קבוצות אמנים ושיתוף התושבים".

המרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית הינו מרכז של הצטיינות מדעית וטכנולוגית. המרכז יוצר תשתית רחבה ורב-תחומית המפגישה בין חוקרים ממגוון תחומי מקור ומאחד אותם בחקר התופעות הייחודיות שמתרחשות בתחום הננומטרי, בו תכונות החומר משתנות והגבולות הבין-תחומיים המסורתיים מיטשטשים. המרכז רואה בשילוב של אמנות ומדע כאחת הדרכים להמשיך את שיתופי הפעולה גם מחוץ לכותלי המוסד ולהתחבר אל עולם האמנות על מנת ליצור.
האמנים שמעו סדרה של הרצאות מפי חוקרי המרכז על התכונות הפיסיקליות והכימיות השונות של חומרים ננומטריים, אשר הופכים אותם לאטרקטיביים במיוחד בהרבה מאד יישומים כמו: חיישנים זעירים, נשאים לתרופות בתוך הגוף, רכיבים אלקטרונים ורכיבים אופטיים. המחקר העצום שנעשה הן בעולם המדע וכיום גם בתעשייה מנסה לנצל את התכונות המיוחדות של חומרים אלה (קיימים אלפי חומרים ננומטרים שונים) לטובת האדם והאנושות. יחד עם זאת, אנשי המדע מוצאים עצמם לא פעם מתקשים להסביר את מושג עולם הננו לציבור הרחב.
אוצרת האוניברסיטה והפרויקט מיכל מור מציינת כי "המחשבה הייתה לחבר בין אמנים שיש להם קשר לתחום המדע לבין החוקרים. רצינו לתת משמעות לעולם הננו באמצעות האמנות וכך להנגיש תחום מחקר מדעי זה לקהל הרחב. החזון שלנו הוא לייצר שפה חדשה – "ננואומנותית". במהלך השנה הראשונה ניסחו המשתתפים ייצוג ויזואלי מדעי משותף ראשון אשר יהווה בסיס ליצירת אומנות שלמה מתחומי המחול, אומנויות פלסטיות ותיאטרון ב-2016". 


בין היצירות שהוצגו בערב שהתקיים בקמפוס אדמונד '. ספרא בחודש דצמבר היו:
"אישקט" - עבודת מחול ווידאו - ד"ר עפרה בני ועפרה קרש בלומן, מעין ליבמן שרון, יערה ניראל, מיכל אגסי ולורה קירשנבאום
אחד המחקרים של ד"ר בני עוסק באנגיוזה שהיא תהליך של יצירת כלי דם מואץ המתרחש בגידולים סרטניים. בשימוש בשיטות ננוטכנולוגיות ניתן לנצל "פגמים" שקיימים בכלי הדם הסרטניים ולייצר ננו חלקיקים נשאי תרופות. יצירת המחול שנעשתה שואבת השראה מהתהליכים הדינאמיים והקינטיים שמאפיינים את הגידול הסרטני, מתנועת החלקיקים הננומטרים והדיפוזיה שלהם אל תוך התא הסרטני, מהצורניות המשתנה של התאים והחללים הנוצרים ביניהם ומהאינטראקציה הנוצרת על ידי הננו חלקיקים.  את הננו חלקיקים לא ניתן לראות בצורה ישירה. 'נעלם' זה מופיע בתוך העבודה תוך שימוש בהקרנת וידאו על הרקדניות ויצירת חללים חדשים הנוצרים ומשתנים בהשפעת התנועה שבין הרקדניות והתוכן המוקרן, ויוצר דימוי חדש. 

"תפיסת שמאל וימין: תמונות ראי ממולקולות ועד למייצבים כוריאוגרפיים" - פרופ' דוד אבניר ועידו בטש.
בעולם הכימיה והביולוגיה קיימות מולקולות שיכולות להופיע כשמאליות, או כתמונת הראי שלהן - ימניות. האבחנה בין שתי האופציות קריטית לכל תופעות החיים ברמה המולקולארית. האם היא גם חשובה בכוריאוגרפיה? האם העמדת מיצב כוריאוגרפי מסוים, לעומת העמדת תמונת הראי של אותו מיצב משפיעה על התפיסה האסתטית של המחול? האם היא משפיעה על התמודדות הרקדן עם הביצוע? מחקרים בפסיכולוגיה של תפיסה אסתטית מרמזים שאכן, תפישת שמאל לעומת ימין של אותו עצם, עשויות להיות מאד שונות.
כלים מחקריים מתחום הכימיה, הביולוגיה ומדעי המחשב, ישולבו כדי להתמודד עם שאלה מחקרית זו שהינה חדשה לגמרי בתחום המחול.

"זמן (שם זמני)"  -  פרופ' נדב כ"ץ וצבי סהר. הפרויקט עוסק בניסיון להבין את מושג הזמן, להרגיש אותו, להתערב בו ולנצל אותו. הפרויקט התיאטראלי יתבסס על נושא שלישי המרתק את סהר וכ"ץ - יוספוס פלאביוס, אשר כותב בספריו את עברו - עבור העתיד. כהיסטוריון הוא מבצע בתקופתו ובזמנו 'התערבות בזמן'.
כיצד נתפס הזמן וכיוונו בתקופות השונות? וכיצד משפיעה רוח התקופה על תפיסת הזמן? וכיצד תשפיע תפיסת הזמן המודרנית על מדיום המופע התיאטרלי, אשר רודף תמידית אחרי ייצור התחושה שהכל קורה 'כאן ועכשיו'?

"Terra incognita: משא בארץ לא נודעת" - פרופ' דניאל מנדלר ושמרית מלול.
הרעיון בבסיס העבודה והמחקר הוא הבנת ההשפעה והתגובה של ננו-חומרים על האדם, על תחושותיו, על השתנותו ועל תגובתו הקולית והגופנית בעקבות אינטראקציה עימם. התגובה ההדדית של האדם על החומר היא לא פחות מרתקת ומאפשרת לגלות תכונות חדשות בהתנהגותם של הייצור האנושי והחומר. הפרויקט מבקש לאתר חומרים ננומטרים שבאינטראקציה עם הגוף האנושי יוכלו לייצר תגובה חושית שניתן יהיה לגלות ולפתח דרכה שפה אומנותית ומדעית חדשה. מגע האדם עם המתכת בהתהוותה הוא נקודת ההתחלה...

"מעגל ג'וטו" - ד"ר מיטל רכס , מקס אפשטיין ווסיל סריבני.
הפרויקט עוסק בבניית "מעבדה" למחקר אמנותי שמאפשר הסתכלות פילוסופית חדשה על המושג ננו. ב"מעבדה" הזאת נוצרת מערכת יחסים בין שלושה משתתפים : החוקר, האומן והילדים. המערכת הזאת מאפשרת מפגש בין מדע ואמנות אקדמית ובין אינטואיציות וספונטניות של הילדים. התהליך של המחקר מתבסס על התכתבות ביניהם דרך הדימויים. כאשר הדימוי התחלתי הוא תצלום  ממעבדת הכימיה העוסקת בננו טכנולוגיה.

תודה מיוחדת לתרצה לביא ולילך אורנשטיין

197

אולי יעניין אותך: